חלום בירוק-כחול-לבן – הרי הרוקי הקנדיים


נסיעה לטיול עצמאי בהרי הרוקי הקנדיים היא הגשמת חלום. קשה לתאר, אפילו באמצעות תמונות, את תחושת החופש, האוויר הנקי וההתפעמות מהטבע האדיר והפראי שאתה חווה בזמן נהיגה בחבל ארץ קסום זה. הרי הרוקי שבדרום-מערב קנדה נפרשים על כ- 180 אלף מטר (יותר מפי 8 משטחה של מדינת ישראל), והם משתרעים על כ- 1,500 ק"מ מתוך שרשרת הרים שאורכה כ- 4,800 ק"מ, החל במדינת ניו מקסיקו שבדרום.

הדרך המקובלת לביקור באזור היא נסיעה מקלגארי שבמדינת אלברטה לונקובר שבמדינת בריטיש קולומביה, או להיפך, כאשר העונות המומלצות לטיול הן בין תחילת האביב לסוף הסתיו. לאחר איסוף מידע ממקורות מגוונים, החלטנו לנסוע ממערב למזרח, בתחילת חודש מאי, ממש עם פתיחת עונת התיירות. מסתבר, שהקנדים מציינים את תחילת הקיץ ב- 16 במאי, ומאותו יום גם הנוכחות של אנשי השמורה ופעילים מטעמם ניכרה במסלולים השונים. בחירה זו התבררה כהחלטה מצוינת – הטבע שופע מים, מקומות רבים עדיין מושלגים, ובעלי החיים מתחילים את עונת הנדידה שלהם. היות והאתרים עוד לא עמוסים בתיירים, והמחירים נמוכים יחסית - היה לנו את החופש לבחור בכל יום את המסלול ומקום הלינה של היום הבא. בכלל, נסיעה ללא תכנון מוקדם, למעט מועד ההתחלה והסיום – היא חוויה משחררת ומומלצת במיוחד.

הכניסה המערבית להרי הרוקי מתחילה מהכי גבוה שיש – הר רובסון שמתנשא לגובה של 4 ק"מ בקירוב. כדי להיכנס לעניינים, החלטנו לעשות טרק קצר של כ- 10 ק"מ במסלול הליכה ל Lake Kinney שלמרגלותיו. ביום חמים יחסית, זו היתה חוויה נפלאה לטבול רגליים באגם הטורקיז הקפוא והפסטורלי כמו גלויה. יותר מכמה שניות במים לא שרדנו. טמפרטורת המים, המגיעים מההר המושלג, נמוכה מאוד, מה שהעצים עוד יותר את החוויה. משם הדרך קצרה לאחד מארבעת הפארקים הלאומיים בהם ביקרנו – ג'ספר, אשר קרוי על שם העיירה האלפינית המקסימה שנמצאת בחלקו הצפוני. במשך שלושה ימים ג'ספר היתה הבסיס שלנו לטיולים רגליים ונסיעות לפינות החן הרבות שבאזור – אגמים, קרחונים, קניונים, נהרות, ופסגות מושלגות. נהנינו במיוחד ממסלול קסום בין חמישה אגמים (כל אחד בצבע אחר) בשם Valley of 5 lakes, ומנסיעה לקראת שקיעה לאגםMaligne . קל מאד לטייל במקום ורק צריך לבחור את אורך וקושי המסלול. באופן טבעי, ככל שבחרנו במסלול ארוך וקשה יותר – פגשנו פחות אנשים ויותר בעלי חיים.

לאחר שלושה ימים התחלנו להדרים על כביש 93 המרהיב לכיוון הפארק הלאומי באנף, וגולת הכותרת שלו – אגם לואיז וסביבתו. לאורך כל הנסיעה, ובעצם בכל מקום אליו מביטים, ניבטים הרים בקווי מתאר מרהיבים ובצורות שונות ומשונות, נישאים לגבהים, ואנחנו, כמו ילדים בחנות ממתקים, מתלהבים וקוראים להם בשמות שונים, לפי דמיוננו הנסער והמאותגר. בדרך אנחנו עוצרים במפלי את'בסקה (Athabasca Falls) השוצפים ובקרחון Athabasca Glacier, הקרוי על שם הנהר. אתר תיירותי מרשים הוא ה- Skywalk, פרויקט הנדסי עוצמתי של גשר שקוף שהוקם מעל התהום הפעורה בגובה כ- 300 מטרים. לקראת ההגעה לאגם לואיז, אנחנו עוברים דרך אגם Bow, שעדיין קפוא לחלוטין, וככזה הוא מספק לנו נוף מרהיב ובלתי צפוי, ומשאיר אותנו נפעמים מההפתעה.

באזור אגם לואיז השתכנו בריזורט מקסים ומבודד, השוכן למרגלות הר, עליו הכרזנו בינינו לבין עצמנו כדומה למצודה, ובדיעבד גם ראינו שלא טעינו בהרבה, והוא אכן נקרא Castel. בנסיעה בדרך המפותלת אליו וממנו, מדי בוקר וערב, אנחנו פוגשים בעלי חיים בסביבתם הטבעית – צבאים, סנאים, שועלים, וציפורים אין ספור. השיא הוא פגישה קרובה עם שישה (!) דובים בשטח. חמישה דובי גריזלי ודב שחור אחד. הגדול ביניהם נקרא "הבוס", חיה עצומה ומרשימה ביותר, שכשהצגנו את תמונתו הסתבר לנו שזהו דב הגריזלי הגדול ביותר המתועד בשמורה, ומכאן כינויו. המראה החביב מטעה וקל לשכוח שמדובר בטורף אימתני שמגיעה למהירויות ריצה אדירות. כוחותינו שבו בשלום לבסיסם, ותמונות בכרטיסם.

נסיעה קצרה מערבה מביאה אותנו לאגם Emerald, שבפארק הלאומי יוהו (Yoho). אנחנו נחשפים לפינת חמד מרהיבה בין ההרים, ובמרכזה אגם קטן בצבע ברקת מהפנט. האגם קפוא ברובו, ולכן חנות השכרת הקיאקים נטושה יחסית. אנחנו עוד נחזור. ממשיכים בכביש HYW1 עד לעיירה ומשם בכביש 95 דרומה אל הפארק הלאומי קוטניי (Kootenay). כל שמורה שונה מהשניה, וכל אחת נדירה ביופיה. בדרך אנחנו עוצרים ב- Kicking Horse Pass וצופים בעוד פרויקט הנדסי מרשים - לולאות של מסילת הברזל שמאפשרת לרכבת לרדת במדרון מתון יחסית במורד ההרים הגבוהים, באמצעות רשת מנהרות אשר נוצרה בדיוק לצורך התגברות על ההר התלול. היות והרכבות ארוכות מאד (אבל מאוד, ספרנו למעלה מ- 120 קרונות ברכבת אחת!) – ניתן לראות בו זמנית שלושה חלקים שלה בקטעים מפותלים שונים של ההר, בכניסה למנהרה אחת, ביציאה ממנה, וביציאה ממנהרה אחרת. זוהי חוויה ומראה שגם תוך כדי צפיה בו אתה מתקשה להאמין שהוא אמיתי.

למחרת מזג האוויר מתחמם ואנחנו חוזרים לאגם אמרלד. בשמש המלטפת אנחנו מחליטים להקיף ברגל את האגם היפהפה, שבינתיים הפשיר. המסלול חוצה בחלקו הדרומי חורשות מושלגות ופלגי מים קטנים, ובחלקו הצפוני נפתח לנחל רחב ואזורי פיקניק ורכיבה. לקראת סיום הטיול, אנחנו מגיעים לעיירה באנף שתהיה הבסיס שלנו לטיולים ביומיים הבאים – בין האגמיםMinnewanka ו- Two jack lake, עד למפלי באו (Bow Falls) שבפאתי הישוב. בקרבת האגם הגדול ביקרנו במוזיאון פתוח שמתאר חיים בעיירת כורי פחם בשם Bankhead מהמאה ה- 19.

בנסיעה לקלגארי אנחנו נפרדים לאט לאט מהנוף ההררי ומשאירים מאחור מחזות וחוויות בלתי נשכחים. כפיצוי, אנחנו מחליטים להקדיש חצי יום לשופינג באאוטלט איכותי בשם Cross iron mills.

שני חלומות רצינו להשיג בטיול לקנדה – פגישה מקרוב עם דב ושחיה באגם מי קרחון. אחוזי ההצלחה – 2 מ- 2.


2 צפיות0 תגובות